<h1>רבינו ירוחם נ"ה ח"ה</h1>
<h2>דף ד:</h2>
חמצן של עוברי עברה כלומר מן החשודי' שלא לבער חמצן בפסח מותר מיד פי' אפי' לא היה לו שהות לאפות ויודעי' אנו בודאי שעבר עליו הפסח אפ"ה מותר דאמרי' שהחליפו ואעפ"י שעושה איסור כשמחליפו אמרי' דכל מה שיכול לתקן מתקן והחליפין מותרין דאינו תופס דמיו ויש מי שכתב דהחליפין גם כן מותרין לו כמו לאחרי' וכן משמע בבתרא [נדרים מ"ז ע"א] על ההיא בעיא דרמי בר חמא קונם פירות אלו על פלוני וכו' ויש מי שכתב דהחליפי' אסורים לו דאינו מותר אלא לאחרים וכן כתב רש"י ובעל העטור פירש דהא דתניא חמצן של עוברי עברה מותר מיד מפני שהן מחליפין פירוש מפני שמחליפין את השאור, לא שמשהין חמץ בפסח ומותר מפני שמחליפין בשל נכרי, דאם כן קשיא לן טובא ועוד למה משהין ואין מוכרין אותו קודם הפסח, אלא חמצן של עוברי עבירה הוא שאינם מדקדקי' במצות כ"כ ולאחר הפסח מותר באפייה ראשונ' מיד מפני שמחליפי' את השאור ועל ידי תערובת הוא ומותר כמו שפירשנו אבל חמצן של כותיים אסור עד לאחר שלשה אפיות כדקתני התם [תוספתא פסחים רפ"ב] של נחתומים לאחר שלשה שבתות מפני ש(מ)בטל הוא. ע"כ אינו מהספר.
